הסביבה החינוכית חשובה מאוד להתפתחות הילד, בעיקר בגיל הרך. למי מכם שמעוניין להעמיק, מוזמן לקרוא את המאמר הבא.

 

סביבה כמעצבת אישות / המשמעות של סביבה חזותית בהתפתחות ילדים 

 

הנה משהו על הורות ושפה חזותית שבטח עבר לנו, ההורים, בראש, אבל לא ידענו לשים את האצבע בדיוק ולאבחן את הקשר. כמה פעמים שאלנו את עצמנו, ההורים, אם יש משהו שאנחנו כמבוגרים מחנכים של ילדנו, יכולים לעשות נוכח התנהגותם זאת או אחרת של הילדים. האם אנו יודעים מספיק על אבני הבניין של התפתחותם? מהם האמצעים בהם ננקוט שישפיעו עליהם, על הרגשתם והתנהגותם? מה משפיע על בניית הזהות האישית? 
בשנים האחרונות, על פי מחקרים, מחלחלת ההבנה שהמרחב החזותי, הסביבתי ולכן גם באמנות סביב הילד הוא בעל השפעה עמוקה וחשובה על האישיות המתפתחת, יצירת זהות ודפוסי מחשבה והתנהגות. 
המרחב הפיזי שבו הילד גדל, התנאים, האובייקטים, הצבעוניות והסגנון, יוצרים את הזהות העצמית שלו, 
כך טוענים במחקרם פרושנסקי, פביאן וקמינוף (,Proshansky, Fabian & Kaminof 1983) 
הסביבה והארגון שלה הן בעלי השפעה ומשמעות עצומה על יצירת הזהות האישית המעוצבת בגיל הרך. 
צ'רצ'מן (1996) טוענת כי הסביבה הפיזית שאליה נחשפים הילדים, ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות המוטורית, התפיסתית, ההכרתית, החברתית והרגשית של ילדים. קביעה זו היא בעלת משמעות יסוד בארגון הסביבה החזותית שבה גדלים ילדנו. הסביבה יכולה אפוא להשפיע על הילד באופן שיענה על המטרות החינוכיות ועל הציפיות להתנהגות רצויה. דעות אלו מנוגדות להתעלמות שהייתה קיימת בעבר מהסביבה הפיזית ומהשלכותיה במדעי החברה והחינוך.

יצירת אווירה נעימה ומושכת הקיימת למשל ביצירות אמנות מסוימות תורמת לאקלים חיובי, אדריכלים ומעצבים מתעניינים כבר זמן רב בהשפעות של משתני סביבה - כגון מרחב, צבע, דרגות-תאורה, נוכחות או אי-נוכחות של אור יום - על ההתנהגות, בשל השלכתם הברורה על התכנון ועל העיצוב. מסורות העיצוב מתייחסות גם לאסתטיקה של המבנה. התפיסה המקובלת כיום היא כי סביבה פיזית אסתטית, "יפה", יש לה השפעה חיובית על ההתנהגות האנושית, אף שהדיון במושג "יפה" הוא אולי בעייתי. 
"רעש ויזואלי", שיוצר גירויים רבים מדי, גורם להחמצת המסר ומסיח את הדעת. בסביבה כזו קשה להתרכז ולהתמקד במשחק או בכל דבר אחר.תכנון הסביבה באופן מאוזן, כזה שאינו רועש מדי, וחושף באופן רצוי תכנים חזותיים, צבעוניים או שקטים, מביא להפנמה רצויה של התוכן החזותי, שעשוי להיות חינני ומסקרן ועד חינוכי, הפנמת החומר החזותי מרחיבה את הדעת ואת תחומי העיניין. התרבות בונה ויוצרת עולמות מלאים, אשר חלק מהן נספגים בנו באופן פאסיבי, כלומר התוכן החזותי השלוב בסביבה היומיומית.

במחקר שסיימה לאחרונה ד"ר רחל זֶבה (2002) בטכניון, "הצבע במוסד החינוכי", היא מציינת כי הצבע המופיע במרחב הוא גורם פעיל המעסיק את המוח על מערכותיו ההכרתיות והרגשיות גם יחד. עומס צבעוני מעלה את סף הגירוי הוויזואלי, משדר מסרים רבים ומעורבים, לא מאורגנים ומכוונים, עד שהילד מתקשה להפריד בין המסרים המשמעותיים והשוליים. שימוש מושכל ומודע בצבע וגוון במרחב היומיומי יתרום רבות ליצירת סביבה אסתטית והרמונית ועשוי להיות אחד הגורמים להפחתת חיכוך ואלימות. 
במחקרים שנעשו נמצא כי סביבה צבעונית משפיעה על עירנות ועל דרבון או על עייפות ועל שעמום. צבעים חמים, כגון אדום וצהוב, נתפסים כצבעים מעוררים יותר מאשר צבעים קרים, ירוק וכחול, הנתפסים כצבעים מרגיעים. יש חוקרים שמצאו כי צבעוניות הסביבה יכולה להשפיע על הביצוע, על מצב הרוח ועל יכולות שונות. . (Schuss, 1985, in Stone, 2001) למשל כדי לייצר סביבה בייתית ונעימה, כדאי להשתמש בצבעים חמים אבל לא דרמתיים, אלא בהירים, כמו אפרסק בהיר , חומים בהירים וכו. בכל מקרה לא כדאי להשתמש במינון גדול של צבעים דרמתיים, אלא כנקודות קטנות דרך אובייקטים ותמונות. המינון והאיזון בשילוב האלמנטים בסביבה הם חשובים מאוד.כדאי להתאים את העיצוב והתכנון של כל חלק בבית אל הפעילות הרצויה בו.

הפסיכולוג רוברט סומר בסיפרו: Personal Space ניסה להציג תורה שיטתית שתבדוק את הבסיס ההתנהגותי שאפשר יהיה לתכנן על פיו סביבה בנויה. הטענה שלו שהמעצבים את הסביבה מעצבים גם את האדם, והילד. סומר מתייחס לדרך שבה ההחלטות של המתכננים משפיעות על המרחב האישי של האדם, ולכן גם על התנהגותו. החלטות אלו יכולות להרחיב או לצמצם את המרחב האישי. 
אחת הדרכים לייעד מקום כמרחב אישי היא לנטוע בו אובייקטים בעלי משמעות ושייכות .חשיפה לאמנות מחדדת את החושים החזותיים ויוצרת הזדהות עם המקום, לכן מעניקה לו אופי וייחודיות. 
התנהגות ילדים במרחב אשר מתוכנן נכון, כלומר בעל איזון בכמות הגירויים ובאופן חשיפתם , מושפעת ומעוצבת באופן ישיר.

חשיפה לאמנות אצל ילדים יכולה להשפיע בכמה מישורים: 
*המישור הרגשי- חשיפה לאפשרויות ביטוי חזותיות מרחיבה את מנעד הרגשות, איפיונם והבנתם. טיפול לאורך זמן וחקירה של רגשות שונים העולים דרך היצירה- מהווה קרקע רגשית יציבה לגדול בה. 
*שייכות, הזדהות ויצירת הזהות האישית- האמנות שבבית נתפסת כחלק אינטגרלי מהבית. תחושת השייכות מכילה גם את הסביבה התרבותית שבו. במקרה ויש התאמה טובה בין היצירות לאופי האנשים החיים בסביבתה נוצרת הזדהות ושייכות למקום אשר חשובה מאוד להתפתחות וליציבות הרגשית. האמנות הופכת להיות חלק מהזהות האישית של הדרים במקום. 
*ערך ומשמעות. יצירות אמנות טובות מעלות שאלות ומעוררות מחשבה. ישנן יצירות בעלות ערכים היסטוריים, ובעלות חשיבות רבה בתולדות האמנות ובתרבות. הערכים יוצרים משמעות אשר יוצקת תוכן וחשיבות לחיים. 
*הבנייה תרבותית. ילדים גדלים בסביבה בעלת תרבות מסוימת הם בעלי זיקה חזקה אליה, והבנה עמוקה יותר של מהלכים תרבותיים. 
*התפתחות המוח. בתקופת הילדות המוח מתפתח במהירות, וקולט בקלות מידע חדש, אשר משפיע עליו ומפתח אותו בהתאמה. כפי שנדאג לסביבה מוזיקלית מסויימת בהתאם לערכים ולתרבות שלנו (ממוזיקה קלאסית שנשמיע לילדים ועד החיפושיות), באותה מידה כדאי לחשוב על התרבות החזותית שאליה אנו חושפים את ילדנו.
*התפתחות השפה החזותית - כמו חשיפה למוזיקה, ובשפות מילוליות נוספות שאנו חופשם את הילדים מתוך כוונה שילמדו ביתר קלות כאשר הילדים עוד צעירים, כך נדאג ונפתח את השפה החזותית שלהם. 
*פיתח יכולת הבעה - נתיב תקשורת נוסף ולא מילולי אשר הילדים יוכלו להשתמש בו בקלות ככל שייחשפו ליותר תוכן חזותי איכותי.

אחד הדברים המשמעותיים תרבותית בחיי הילדים הם הספרים. הילדים נהנים מהדפדוף, מהגילויים החדשים בכל עמוד, מהסיפור המעשיר את עולמם, והחלק החשוב מבחינתם- הציורים. במיוחד לילדים שעדיין לא קוראים, גם תינוקות שהמסרים המילוליים עדיין לא נהירים להם, ולא רק הם, הציורים והחלק החזותי של הספר מעצים את הקריאה, מפרש אותה, ומרחיב את הסיפור אל עולם חזותי נוסף.

בגלריה פחות מאלף, אנו מביאים לכם את היצירות שמאחורי הסיפורים האהובים. אצלנו תוכלו למצוא ציורים מקוריים מהספרים הידועים של המאיירים הטובים בארץ: וגם הדפסים נפלאים. 
כאשר נתלה בסביבת הילד את העולם החזותי שהוא מכיר מהספרים, נעצים את תחושת השייכות וההזדהות, נעלה את רמת הביטחון העצמי, ונצור לילד סביבה של תרבות איכותית וראויה אשר מתאימה לגילו. אלו יהיו הנכסים הערכיים שילוו אותו הלאה, לשנים רבות. הילד יזכור אותם ויידע לתאר אותם, וייתן להם פרשנויות שונות עצמיות.